תעודות סל שאינן עוקבות אחרי מדדים: היתרונות והסיכונים

שוק ההון מציע מגוון רחב של כלי השקעה. קרנות סל (ETFs) הן אחד הכלים הפופולריים ביותר. רוב קרנות הסל עוקבות אחרי מדדי שוק מובילים. מדדים אלו הם, לדוגמה, S&P 500 או ת"א 125. הן מציעות השקעה פסיבית ופיזור רחב.

עם זאת, בשנים האחרונות התפתח סוג חדש של קרנות סל. אלו הן תעודות סל שאינן עוקבות אחרי מדדים קיימים. הן נקראות גם קרנות סל מנוהלות אקטיבית. הן מכשיר המשלב את גמישות המסחר בבורסה עם ניהול השקעות מקצועי. המאמר יעסוק בהרחבה במכשירים אלו. נבחן את היתרונות הפוטנציאליים שלהם. נדון גם בסיכונים הייחודיים הטמונים בהם.

ההגדרה והמהות: מהי תעודת סל שאינה עוקבת אחרי מדד?

תעודת סל רגילה (ETF) היא כלי פסיבי. מטרתה היא לשכפל את ביצועי המדד. היא עושה זאת על ידי רכישת הנכסים המרכיבים את המדד. הניהול שלה הוא מינימלי.

קרן סל שאינה עוקבת אחרי מדד היא סיפור שונה. היא פועלת בצורה אקטיבית. מנהל הקרן מקבל החלטות השקעה. הוא בוחר אילו ניירות ערך לרכוש ומתי למכור. זאת בניגוד מוחלט לשיטה הפסיבית. היא אינה מחויבת להרכב קבוע. היא אינה מחויבת לביצועי מדד מסוים. המטרה העיקרית שלה היא אחת. היא מנסה להשיג תשואה עודפת על פני המדד. היא עושה זאת באמצעות בחירת ניירות ערך מתוחכמת.

הקרנות הללו מתחלקות לשלוש קטגוריות עיקריות. חשוב להכיר את ההבדלים ביניהן.

1. קרנות סל אקטיביות (Active ETFs)

זהו הסוג הנפוץ ביותר של קרנות שאינן מחקות מדד. מנהל הקרן מפעיל שיקול דעת מלא. הוא בוחר את ההשקעות בהתאם לאסטרטגיה מוגדרת. האסטרטגיה עשויה להיות השקעת ערך, צמיחה, או התמקדות בסקטורים. הוא משנה את הרכב התיק לפי הצורך. זאת בהתאם לתנאי השוק והזדמנויות. הוא מנסה לנצח את השוק.

2. קרנות סל ממונפות והפוכות (Leveraged and Inverse ETFs)

קרנות אלו אינן מחקות מדד רגיל. הן משתמשות בנגזרים ובחוזים עתידיים. מטרתן היא להכפיל את תנועת המדד. הן יכולות להכפיל את התנועה פי שניים או פי שלושה. קרן הפוכה (Inverse) מרוויחה מירידות. היא מיועדת לגידור או ספקולציה לטווח קצר. חשוב לדעת שהתשואה שלהן מחושבת יומית. זה עלול לגרום לשחיקה משמעותית בטווח הארוך. השחיקה מתרחשת גם אם המדד הכללי יציב.

3. קרנות סל מבוססות חוקים ("Smart Beta" / Strategic Beta)

קרנות אלו עוקבות אחרי מדד מתוחכם. המדד אינו מדד שוק רגיל. הוא בנוי על חוקים (Rules-Based). החוקים אינם מבוססי שווי שוק. לדוגמה, יש מדד שמתמקד בחברות עם דיבידנד גבוה. יש מדד המתמקד בחברות עם תנודתיות נמוכה. הניהול שלהן הוא חצי-אקטיבי. הוא משלב את יתרונות הכללים הקבועים עם פילוח חכם.

יתרונות ההשקעה בתעודות סל שאינן עוקבות אחרי מדדים

המעבר מניהול פסיבי לניהול אקטיבי מציע מספר יתרונות ייחודיים. יתרונות אלו אינם קיימים בקרנות סל רגילות.

1. פוטנציאל לתשואה עודפת (Alpha)

זהו היתרון המרכזי והבולט ביותר. ניהול אקטיבי מנסה "להכות את השוק". הוא מנסה להניב תשואה גבוהה יותר מהמדד. מנהל הקרן יכול לזהות הזדמנויות. הוא יכול לנצל תמחור שגוי של מניות, יכול גם להימנע ממניות חלשות במדד. הוא לא חייב לקנות מניות רק כי הן נכללות במדד. במקרה של הצלחה, התשואה למשקיע תהיה גבוהה יותר. היא תהיה גבוהה יותר מאשר השקעה פסיבית.

2. גמישות גבוהה ותגובה מהירה לשוק

קרן סל פסיבית חייבת לדבוק במדד. היא מוגבלת מאוד בפעולותיה. קרן סל אקטיבית נהנית מגמישות מלאה. מנהל הקרן יכול להגיב במהירות למשברים. הוא יכול לשנות את הרכב התיק בתוך ימים, יכול לעבור ממניות לאג"ח, יכול להגדיל חשיפה לסקטור עולה. הוא יכול גם להקטין חשיפה לסקטור יורד. יכולת התגובה המהירה הזו חשובה מאוד. היא מסייעת מאוד בתקופות תנודתיות קיצוניות.

3. חשיפה לנישות והתמחויות ספציפיות

קרנות אלו מאפשרות למשקיע להיחשף לנישות השקעה. אלו נישות שאותן קשה לכסות דרך מדדים קיימים. דוגמה לכך היא חברות קטנות בתחום הבינה המלאכותית. דוגמה נוספת היא השקעות בתשתיות אנרגיה מתחדשת. קרן אקטיבית יכולה לבחור את החברות הטובות ביותר. היא עושה זאת במקום להשקיע באופן גורף במדד הסקטור. זה מאפשר פילוח מדויק מאוד.

4. נזילות מסחר גבוהה ושקיפות יומית

בניגוד לקרנות נאמנות מנוהלות אקטיבית, קרנות הסל נסחרות בבורסה. הן נסחרות לאורך כל יום המסחר. המשקיעים יודעים את המחיר בכל רגע נתון. הם יכולים למכור או לקנות במחיר מדויק. זהו יתרון גדול על פני קרנות נאמנות. הן מתומחרות רק פעם ביום.

בנוסף, מרבית קרנות הסל האקטיביות מציגות שקיפות. הן מציגות את מרכיבי התיק שלהן מדי יום. שקיפות זו מאפשרת למשקיע לדעת בדיוק במה הוא משקיע.

הסיכונים הייחודיים הטמונים בהשקעה מסוג זה

לצד היתרונות, קיימים סיכונים מהותיים. סיכונים אלו עולים על אלו של קרנות סל פסיביות. חשוב להכיר אותם היטב.

1. סיכון מנהל הקרן (Manager Risk)

זהו הסיכון המרכזי ביותר. הביצועים תלויים לחלוטין בכישורי המנהל. מנהל קרן סל פסיבית אינו יכול לטעות. הוא רק צריך לחקות את המדד. מנהל קרן סל אקטיבית יכול לקבל החלטות שגויות. הוא עלול לבחור השקעות כושלות. הוא עלול להגיב בצורה איטית או שגויה. במקרה של ביצועים חלשים, המשקיע יפסיד. ההפסד יהיה גבוה יותר מאשר במדד הרגיל. מחקרים רבים מראים שרוב המנהלים אינם מנצחים את המדד לאורך זמן.

2. דמי ניהול גבוהים יותר

ניהול אקטיבי דורש משאבים רבים. הוא דורש מחקר, אנליסטים וקבלת החלטות יומית. לכן, קרנות סל אקטיביות גובות דמי ניהול גבוהים יותר. דמי הניהול עלולים "לאכול" חלק מהתשואה. הם שוחקים את היתרון הפוטנציאלי של הניהול האקטיבי. המשקיע צריך לקחת זאת בחשבון. דמי הניהול יכולים להיות גבוהים פי כמה מקרן סל פסיבית.

3. יעילות מס נמוכה יותר

בניהול אקטיבי יש תחלופה גבוהה יותר של ניירות ערך. מנהל הקרן קונה ומוכר בתדירות גבוהה. פעולות אלו יוצרות אירועי מס. הן עלולות לגרום לחלוקת רווחי הון לבעלי היחידות. זאת גם אם המשקיע לא מכר את הקרן בעצמו. קרנות סל פסיביות נוטות להיות יעילות יותר מבחינת מס. יש בהן פחות אירועי מס במהלך ההחזקה.

4. סיכון תנודתיות (קרנות ממונפות והפוכות)

קרנות ממונפות והפוכות טומנות בחובן סיכון גבוה במיוחד. התנודתיות שלהן גבוהה מאוד. המינוף יכול להגדיל רווחים. הוא יכול גם להגדיל הפסדים בצורה דרמטית. בגלל המנגנון היומי שלהן, הן סובלות משחיקה בתשואה לאורך זמן. זוהי תוצאה של אפקט "ריבית דריבית" שלילי. הן מתאימות אך ורק למסחר יומי. הן אינן מתאימות להשקעה לטווח ארוך.

5. סיכון אי-התאמה (Tracking Error)

גם קרנות סל מסוג "Smart Beta" עשויות לסבול מסיכון. קיים סיכון שהן לא ישיגו את התשואה העודפת הרצויה. זה יקרה אם החוקים שעליהם הן מבוססות אינם עובדים היטב. קרנות אלו עדיין מנסות להתאים את עצמן לאסטרטגיה. האסטרטגיה עשויה להיות פגומה או לא רלוונטית לשוק הנוכחי.

השוואה לקרנות נאמנות מנוהלות אקטיבית

קרנות סל אקטיביות מהוות אלטרנטיבה לקרנות נאמנות. קרנות נאמנות אקטיביות הן מכשיר השקעה ותיק. יש יתרונות ברורים לקרנות הסל האקטיביות:

סיכום והמלצה למשקיע בישראל

תעודות סל שאינן עוקבות אחרי מדדים הן כלי פיננסי מתקדם. הן מציעות הזדמנות לשלב ניהול מקצועי עם נזילות מסחר גבוהה. הפוטנציאל להניב תשואה עודפת הוא מפתה. הגמישות להתאים את התיק לשוק היא יתרון משמעותי.

עם זאת, הסיכונים גבוהים יותר. המשקיע נוטל על עצמו את סיכון מנהל הקרן. הוא חשוף לדמי ניהול גבוהים יותר. קרנות ממונפות מתאימות רק לסוחרים מקצועיים.

ההמלצה למשקיע ממוצע היא לבחון היטב. יש לבחון את הפיזור והעלויות. יש לבחון את הרקורד של מנהל הקרן. השקעה בקרנות סל פסיביות במדדים רחבים היא לרוב הבחירה הבטוחה והיעילה יותר. זאת לפחות עבור משקיעים לטווח ארוך. מי שבוחר בניהול אקטיבי צריך לדעת. עליו להבין שהוא מקבל סיכון נוסף. הוא מקבל סיכון בתקווה לתגמול גבוה יותר. תמיד יש לנהל סיכונים. תמיד יש לבצע פיזור השקעות נכון.

מאמר זה נכתב על ידי צוות המומחים של מחשבון כחלק משירות לציבור המשקיעים בישראל.

עמוד הבית

גילוי נאות

המידע המופיע במאמר זה הוא בגדר מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי או ייעוץ השקעות פרטני. המידע אינו מחליף ליווי מקצועי פרטני. הוא אינו מיועד לשמש כבסיס לקבלת החלטות פיננסיות. יש להתייעץ עם יועץ השקעות או גורם מוסמך אחר. יש לעשות זאת לפני קבלת כל החלטה הקשורה להשקעה בניירות ערך. הוראות הדין הקובעות הן אלו המופיעות בחקיקה הרלוונטית. במקרה של סתירה או אי-התאמה, יגברו הוראות הדין.