הסכמי כפל מס: איך עובד הקרדיט על מס זר ואיך למנוע תשלום כפול

הסכמי כפל מס: המדריך לזיכוי מס זר ומניעת תשלום כפול על הכנסה גלובלית

מבוא: הכלל הגלובלי והסכנה למיסוי כפול

בעידן של גלובליזציה כלכלית, ישראלים רבים מפיקים הכנסה ממקורות שונים ברחבי העולם: שכר דירה מנכס באירופה, דיבידנדים ממניות אמריקאיות או שכר מעבודה מרחוק עבור חברה זרה. המציאות הזו מציבה אתגר מרכזי בפני רשויות המס: כפל מס.

כפל מס נוצר כתוצאה משני עקרונות מיסוי מרכזיים הקיימים בעולם:

1. מיסוי פרסונלי (מיסוי תושבות): מדינת ישראל (כמו מדינות רבות אחרות) ממסה את תושביה על כלל הכנסותיהם העולמיות.
2. מיסוי טריטוריאלי (מיסוי מקור): המדינה שבה נוצרה ההכנסה (המקור) ממסה אותה.

התוצאה היא שעל אותה הכנסה, יכולות לדרוש מס שתי מדינות שונות. כדי להתגבר על בעיה זו ולעודד סחר גלובלי, חותמות מדינות על אמנות למניעת כפל מס. מנגנון הפתרון העיקרי באמנות אלו הוא "זיכוי מס זר" (Foreign Tax Credit).

אנו נסקור במאמר זה את המבנה של אמנות כפל מס, ננתח את עקרון הזיכוי, ונסביר כיצד ישראלי יכול להשתמש בזיכוי זה בצורה נכונה כדי להימנע מתשלום כפול. זהו כלי תכנון מס קריטי לכל אזרח עם פעילות בינלאומית.

1. מהי אמנת מס ומה מטרתה?

אמנת מס היא הסכם דו-צדדי בין שתי מדינות (מדינת ישראל ומדינה זרה). מטרתה היא לחלק את זכות המיסוי בין שתי המדינות באופן מסודר ומוסכם.

א. חלוקת זכות המיסוי

האמנות קובעות כללים ברורים עבור כל סוג הכנסה:

• שכר דירה: לרוב, זכות המיסוי הראשונית ניתנת למדינה בה נמצא הנכס (מדינת המקור). מדינת התושבות (ישראל) ממסה את ההכנסה, אך מאפשרת זיכוי.
• דיבידנדים וריבית: הזכות להתיר ניכוי מס במקור ניתנת למדינת המקור (לרוב בשיעור מופחת), ומדינת התושבות ממסה את היתרה ומאפשרת זיכוי.
• רווחי הון: לרוב, הזכות למיסוי רווח הון ממכירת מניות ניתנת למדינת התושבות (ישראל).

ב. שיעורי מס מופחתים במקור

אמנות מס רבות קובעות שיעורי מס מקסימליים שניתן לנכות במדינת המקור.

• דוגמה: מדינה זרה עשויה לנכות 30% מס על דיבידנד. אם קיימת אמנת מס, היא יכולה להגביל את הניכוי ל-15% בלבד. זה מקטין מיידית את חבות המס שלנו ומשפר את תזרים המזומנים.
• חשיבות: כדי לנצל שיעור מס מופחת זה, יש להציג לרשות המסים הזרה אישור תושבות מישראל.

2. מנגנון הזיכוי: איך עובד הקרדיט על מס זר?

הזיכוי (קרדיט) הוא הדרך שבה ישראל מכירה במס ששילמנו בחו"ל. זהו הלב הפועם של מניעת כפל מס.

א. העיקרון: מס משלים (Topping Up)

העיקרון המנחה הוא שתושב ישראל ישלם מס כולל (ישראלי + זר) שאינו עולה על שיעור המס המקומי (הישראלי) החל על אותה הכנסה.

• שלב 1 – חיוב מלא בישראל: מחשבים את המס שהיה צריך להיות משולם בישראל על כלל ההכנסה (כולל ההכנסה הזרה).
• שלב 2 – זיכוי המס הזר: מנכים מסך המס הישראלי את הסכום ששולם בפועל במדינה הזרה (הקרדיט).
• שלב 3 – תשלום היתרה: משלמים לרשות המסים בישראל את ההפרש.

דוגמה: ישראלי הפיק רווח הון ממניות בחו"ל. המס הישראלי על רווח זה הוא 25%. המס ששולם במדינה הזרה הוא 10%. הישראלי מקבל זיכוי של 10% ושילם לרשות המסים בישראל רק את ההפרש: 25% – 10% = 15%. .

ב. תקרת הזיכוי (Limitation)

הכלל המרכזי שצריך לזכור הוא: הזיכוי מוגבל תמיד לגובה המס שהיה משולם בישראל על אותה הכנסה.

• הסכנה: אם המס הזר גבוה מהמס הישראלי, לא ניתן לקבל החזר על ההפרש.
• דוגמה הפוכה: אם המס הישראלי על הכנסת הדיבידנד הוא 25%, והמס ששולם בחו"ל הוא 30%. הזיכוי שיינתן הוא 25% בלבד. את 5% העודפים לא ניתן לקבל כהחזר. זה יוצר מצב של "מיסוי גבוה" אך לא "כפל מיסוי".

אפשרות חלופית: ניתן לבקש להכיר במס העודף (ה-5% בדוגמה) כהוצאה מוכרת בניכוי מההכנסה החייבת. זה מקטין את בסיס המס, אך פחות אפקטיבי מזיכוי ישיר.

3. מיסוי הכנסות ספציפיות והזיכוי הנדרש

הזיכוי מחושב באופן ספציפי לכל סוג הכנסה, מה שמחייב הפרדה בחישובים.

א. זיכוי על דיבידנדים וריבית

בדרך כלל, מדינת המקור מנכה מס במקור על דיבידנדים וריבית.

1. ניכוי בארה"ב: על פי האמנה עם ארה"ב, ניכוי המס במקור על דיבידנדים הוא לרוב 15%.
2. הזיכוי בישראל: המס הישראלי על דיבידנד הוא 25% (לרוב). ניתן לקזז את 15% ששולמו בארה"ב ולשלם 10% לישראל.

• המלצה: יש לוודא שהבנק או בית ההשקעות הזר מנכים מס בהתאם לשיעור המופחת של האמנה. אם נוכה שיעור מלא, יש לבקש החזר מס מהרשות הזרה.

ב. זיכוי על הכנסות שכירות (נדל"ן)

מיסוי שכירות הוא דוגמה מורכבת של חלוקת זכות המיסוי.

1. מיסוי במקור: מדינת המקור ממסה את השכירות באופן מלא.
2. מסלול מס שולי בישראל: אם הישראלי בוחר במסלול מס שולי (רגיל) בישראל (המסלול היחיד המאפשר זיכוי), הוא חייב במס מלא בישראל.
3. הזיכוי: הוא מקבל זיכוי על המס ששולם במדינת המקור.

היבט קריטי: יש לוודא שהמס הזר מחושב על ההכנסה נטו (לאחר ניכוי הוצאות), כדי שהזיכוי יהיה מקסימלי. .

ג. זיכוי על שכר מעבודה (עבודה מרחוק)

שכר משולם על ידי מעסיק זר לאדם שעובד בישראל.

1. מקור ההכנסה: אם העבודה מבוצעת בפועל בישראל, מקור ההכנסה הוא ישראל, גם אם המשלם הוא גוף זר.
2. חבות מס: רוב האמנות קובעות כי במקרה כזה, ישראל היא המדינה הראשית לגביית המס, והמדינה הזרה אינה אמורה לנכות מס.
3. המלכודת: אם המדינה הזרה ניכתה מס בכל זאת (מתוך טעות או חוסר ידיעה), יש לפעול מול המדינה הזרה לקבלת החזר, מכיוון שלפי האמנה, זכות המיסוי על שכר שבוצע בישראל היא של ישראל.

4. הדרך לניצול הזיכוי: חובת הדיווח בישראל

כדי לנצל את מנגנון הזיכוי, על התושב הישראלי לדווח באופן יזום על הכנסותיו ועל המס ששולם בחו"ל.

א. חובת הגשת דוח שנתי (טופס 1301)

כל תושב ישראל שקיבל הכנסה מחו"ל (שכירות, ריבית, דיבידנד, רווח הון) חייב להגיש דוח שנתי לרשות המסים.

• הצהרה: הדיווח נעשה באמצעות טופס 1301 (הדוח השנתי הרגיל). יש לדווח על ההכנסה הזרה בשקלים, תוך שימוש בשער החליפין היציג של יום קבלת ההכנסה.

ב. דרישת הזיכוי (טופס 150)

דרישת הזיכוי עצמה מתבצעת באמצעות טופס 150 (בקשה לזיכוי ממס זר).

1. הצמדת אישורים: יש לצרף לטופס 150 אישורים רשמיים המעידים על תשלום המס במדינה הזרה.
   • דיבידנדים/ריבית: דוחות שנתיים מהבנק הזר המראים את הניכוי במקור.
   • רווח הון/שכירות: אסמכתאות על תשלום מס לרשות המסים הזרה.
2. חישוב: טופס 150 מחייב חישוב של "המס המקומי המקסימלי" כדי לוודא שאיננו עולים על תקרת הזיכוי. .

ג. זיכוי ממדינה שאינה אמנה

מה קורה אם ההכנסה הופקה במדינה שאין לישראל עמה אמנת מס?

• הכלל: גם במקרה זה, ישראל מעניקה זיכוי מס זר חד-צדדי, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה (סעיף 199).
• התנאי: הזיכוי מוגבל לכלל ההכנסות מאותה מדינה (לא לפי סוג הכנסה). זה מעט פחות גמיש, אך עדיין מונע כפל מס במקרים רבים.

5. תכנון מס מתקדם: מקסום הזיכויים

כדי למקסם את הזיכויים ולהפחית את נטל המס הכללי, יש לבצע תכנון מס מוקדם.

א. פריסת הוצאות ופחת

כאשר מפיקים הכנסות משכירות, יש לנכות את כל ההוצאות המותרות (ריבית, תיקונים, פחת) מההכנסה הזרה לפני חישוב המס.

• היתרון: זה מקטין את ההכנסה החייבת ברוטו. אם ההכנסה נמוכה, גם המס הזר נמוך. זה מאפשר ניצול יעיל יותר של שיעור המס הישראלי.
• הימנעות מ"הפסד זיכוי": ניכוי הוצאות במדינת המקור מקטין את הסכנה שהמס הזר יהיה גבוה יותר מהמס הישראלי (ובכך נפספס את יתרת הזיכוי).

ב. ניצול רווחי הון והפסדים

אנחנו ממליצים לעקוב אחר הפסדי הון זרים. הפסד הון זר ניתן לקיזוז מרווחי הון ישראליים.

• סדר עדיפויות: אם יש לנו גם רווחי הון וגם הפסדי הון, כדאי לקזז תחילה את ההפסדים ממדינות שבהן אין זיכוי מס זר יעיל.

ג. שמירת תיעוד מלא

היכולת לקבל זיכוי תלויה באופן מוחלט בתיעוד המלא והמדויק.

• שערי המרה: יש לתעד את שער החליפין ששימש לחישוב ההכנסה.
• אסמכתאות תשלום: יש לשמור את כל המסמכים המעידים על ניכוי המס במקור (לדוגמה: דו"חות 867 מחו"ל). ללא תיעוד זה, רשות המסים לא תכיר בזיכוי.

6. סיכום ומסקנות: הזיכוי – עוגן הביטחון שלנו

מנגנון הזיכוי על מס זר הוא עוגן הביטחון שלנו בעולם המיסוי הבינלאומי. הוא מונע מצב של חשיפה כפולה ומבטיח שהמס הכולל שלנו לא יעלה על המס שהיינו משלמים בישראל.

הכללים העיקריים למיסוי גלובלי נכון:

1. הבנת האמנה: לדעת מהן זכויות המיסוי של כל מדינה על כל סוג הכנסה.
2. תקרת הזיכוי: לזכור שהזיכוי מוגבל תמיד לגובה המס הישראלי על אותה הכנסה.
3. דיווח יזום: חובה להגיש דוח שנתי (טופס 1301) ולדרוש את הזיכוי באמצעות טופס 150.

אנחנו רואים כי ניצול נכון של הזיכוי דורש מעקב קפדני וניהול פיננסי מקצועי. זהו הבסיס לחיסכון משמעותי במס על הכנסות גלובליות.

גילוי נאות

אין לראות במידע זה ייעוץ אישי

אנו מדגישים: מאמר זה נכתב למטרות מידע כללי והעשרה בלבד. המידע אינו מחליף ייעוץ משפטי, חשבונאי, או ייעוץ מס בינלאומי הניתן על ידי גורם מוסמך. כללי המיסוי, האמנות למניעת כפל מס, ותקנות הזיכוי משתנים מעת לעת ונקבעים בהתאם לנתונים האישיים של כל אדם.

אנחנו איננו נושאים באחריות לכל פעולה, הפסד או החלטה שתתקבל על בסיס המידע המופיע במאמר זה. אנו ממליצים לכל אדם לפנות לרואה חשבון או יועץ מס המתמחה במיסוי בינלאומי לפני קבלת החלטות מהותיות.

המידע המובא במאמר זה, ובפרט הנתונים הנוגעים לזיכוי מס זר (Foreign Tax Credit), מבוסס על פקודת מס הכנסה (סעיפים 199-215) ועל אמנות המס השונות עליהן חתומה מדינת ישראל. צוות הכותבים של מחשבון עושה את מירב המאמצים להביא את המידע הכי עדכני לשיפור יכולות הבחירות הכלכליות של האזרחים במדינת ישראל.