המדריך המקיף למענק עבודה

המדריך המקיף למענק עבודה (מס הכנסה שלילי): כלי המדיניות הכלכלי לעידוד תעסוקה וצמצום פערים (מאמר מתוקן)

מבוא: מהפכת "מס ההכנסה השלילי" – הגדרה, מטרות ורקע היסטורי

מענק עבודה, המכונה בפי כלכלנים "מס הכנסה שלילי" (Negative Income Tax – NIT), הוא אחד הכלים המתוחכמים שפותחו במדיניות המאקרו-כלכלית המודרנית. כלי זה עוזר להתמודד עם אתגרי שוק העבודה ובעיקר עם מלכודת העוני והפערים החברתיים. במקום שמערכת המס רק תגבה כספים, היא מעבירה תשלום ישיר לאזרחים. עובד שמרוויח שכר נמוך, והכנסתו נמוכה מסף המס, מקבל מהמדינה תוספת כספית. זה הופך את השכר הנמוך שלו לבעל ערך כלכלי גבוה יותר במונחי הכנסה פנויה נטו.

למענק העבודה שתי מטרות עיקריות שמשלימות זו את זו:

1. עידוד השתתפות בכוח העבודה (תמריץ תעסוקתי): המענק מבטיח שכל שעת עבודה נוספת תשתלם יותר במונחי הכנסה פנויה נטו. זהו תמריץ חזק ליציאה לעבודה ולהגדלת היקף המשרה. קצבאות סוציאליות שאינן מותנות בעבודה עלולות ליצור לפעמים תמריץ שלילי לעבוד.
2. צמצום אי-שוויון והעלאת רווחה: המס השלילי מגדיל את ההכנסה הפנויה של משקי הבית העניים. כך הוא מקטין את פערי ההכנסה בחברה ועוזר לעובדים בעלי שכר נמוך להתקיים בכבוד.

הכלכלן הנודע מילטון פרידמן קידם את הרעיון בשנות ה-60. הוא ראה בו חלופה יעילה למערך הקצבאות המנופח. היישום המעשי הנרחב החל עם השקת תוכנית ה-Earned Income Tax Credit (EITC) בארצות הברית בשנת 1975. תוכנית זו היא הדוגמה המובהקת והמשפיעה ביותר בעולם עד היום.

ישראל החלה להפעיל את מענק העבודה בשנת 2008. הרשויות כינו אותו "מענק הכנסה". המטרה הייתה ברורה: להתמודד עם שיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה באוכלוסיות מסוימות ולצמצם פערים חברתיים.

ניתוח מעמיק של המנגנון הכלכלי: שלבי המענק ושיעור המס השולי האפקטיבי

מנגנון מענק העבודה מחושב במדויק כדי להשיג מטרות כלכליות. הוא פועל בשלושה שלבים מרכזיים, וגובה המענק משתנה לפי רמת ההכנסה. ניתוח זה עוזר להבין איך המענק משפיע על שיעור המס השולי האפקטיבי של העובד. זהו מדד חשוב לבחינת תמריץ העבודה. שיעור המס השולי האפקטיבי מודד את הסכום הכולל (מסים, דמי ביטוח לאומי, קצבאות אובדות והמענק המופחת) שהעובד מפסיד על כל שקל נוסף שהוא מרוויח.

1. שלב הצבירה (Phase-in): דחיפה לתעסוקה

זהו השלב הקריטי לעידוד תעסוקה.

• אופן הפעולה: המענק גדל בשיעור קבוע (שיעור הצבירה) ככל שההכנסה גדלה. הוא גדל עד שהוא מגיע לסכום המקסימלי.
• השפעה על התמריץ: בשלב זה, שיעור המס השולי האפקטיבי הופך שלילי. אם שיעור הצבירה הוא 25%, לדוגמה, העובד יקבל 125 שקלים נטו על כל 100 שקלים חדשים שהוא מרוויח (100 שכר + 25 מענק). המענק יוצר תמריץ חזק מאוד לכניסה ראשונית לעבודה. השכר האפקטיבי השולי גבוה משמעותית מהשכר ברוטו. המנגנון הזה הוא אנטי-מלכודת-עוני מובהק. .

2. שלב המקסימום (Plateau): שימור ההטבה

• אופן הפעולה: סכום המענק נשאר קבוע ברמתו המקסימלית.
• השפעה על התמריץ: בשלב זה, שיעור המס השולי האפקטיבי של המענק הוא אפס. העובד מרוויח את מלוא השכר הנוסף שלו ברוטו, בתוספת המענק הקבוע. התמריץ לעבוד בהיקף גבוה יותר קיים (השכר נטו עדיין עולה), אך הוא חלש יותר מאשר בשלב הצבירה. שלב זה ממקד את ההטבה מבלי להעניש את העובד על עלייה בשכרו.

3. שלב הדילול (Phase-out): אתגר המס השולי

• אופן הפעולה: המענק מתחיל לרדת בשיעור קבוע (שיעור הדילול) על כל שקל נוסף של הכנסה.
• השפעה על התמריץ: שלב זה יוצר את האתגר המרכזי של המענק. בשלב הדילול, שיעור המס השולי האפקטיבי של העובד עולה משמעותית. לדוגמה, אם שיעור הדילול הוא 10%, העובד מאבד 10 אגורות מהמענק, בנוסף למסים ודמי הביטוח הלאומי הרגילים שהוא משלם. אם המס השולי הרגיל עומד על 30%, שיעור המס השולי האפקטיבי שלו עלול לטפס ל-40% (או יותר, עם אובדן קצבאות אחרות). עלייה זו בשיעור המס השולי יוצרת תמריץ שלילי לעבוד יותר עבור עובדים בטווח ההכנסה הבינוני-נמוך. חלק ניכר מהכנסתם הנוספת נלקח על ידי המדינה (בצורת מס והפחתת מענק). עיצוב יעיל של שיעור הדילול מאזן בין מיקוד ההטבה לשכבות הנמוכות לבין שימור תמריץ העבודה.

עיקרון המפתח: הכנסה נטו תמיד עולה: למרות שלב הדילול, חשוב לזכור שהמנגנון תמיד מבטיח שכל שקל נוסף של שכר ברוטו מוביל לעלייה בהכנסה הפנויה נטו של העובד.

קריטריונים מפורטים לזכאות בישראל וההיגיון שמאחוריהם

רשות המיסים מנהלת את מענק העבודה בישראל. הקריטריונים לזכאות מתעדכנים מדי שנה, והם מתייחסים לשנת המס הקודמת. המדינה עיצבה אותם כדי למקד את המענק באוכלוסייה שהכי זקוקה לו וצפויה להגיב לתמריצי תעסוקה. הקריטריונים כוללים שלושה מימדים: סטטוס אישי, הכנסה ועושר.

א. תנאי סף אישיים (גיל ומצב משפחתי)

ההתמקדות בגיל 21 ומעלה עם ילדים, או גיל 55 ומעלה ללא ילדים, נועדה לכוון את המענק לאוכלוסיות שיש להן פוטנציאל גבוה לעוני תעסוקתי.

• משפחות עם ילדים (מגיל 21): ילדים מגדילים את נטל ההוצאות על משק הבית. המענק מכיר בכך ומשמש כתוספת הכנסה חשובה לקיום המשפחה. סכום המענק גדל עם מספר הילדים, ובמיוחד להורים לפעוטות (מתחת לגיל 3). זה מעודד אותם להישאר בשוק העבודה בשנים הקריטיות של גידול ילדים.
• מבוגרים (מגיל 55): אוכלוסייה זו, המתקרבת לגיל פרישה, מתקשה לעיתים למצוא עבודה בשכר הולם. המענק מעודד אותם להמשיך לעבוד, לשפר את הכנסתם הפנויה ולצבור זכויות פנסיוניות.
• תושבות: העובד חייב להיות תושב ישראל.

ב. תנאי הכנסה (טווח השכר המזכה)

הזכאות דורשת שההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה של העובד תהיה בטווח הכנסות מוגדר. הטווחים מחושבים לפי נקודות הצבירה והדילול, ומשתנים לפי מספר הילדים והסטטוס המשפחתי (הורה יחיד).

(הערה: טווחים אלה משתנים מדי שנה. הקוראים נדרשים לבדוק את הנתונים המדויקים המעודכנים לשנת המס הרלוונטית.)

ג. מגבלות נוספות (מקרקעין והכנסה מבן/בת זוג)

1. מגבלת מקרקעין: המדינה הטילה מגבלה על בעלות על נכסים (מעל 50% זכות בנכס שאינו דירת מגורים יחידה). זה מונע מבעלי הון (גם אם הם מדווחים על הכנסת עבודה נמוכה) לקבל את המענק המיועד לשכבות החלשות. ההיגיון ברור: המענק מיועד להגדלת ההכנסה הפנויה של מי שזקוקים לכך באופן מיידי.
2. הכנסת בן/בת הזוג: המענק בישראל מחושב באופן אישי, וזהו יתרון. יחד עם זאת, קיימת מגבלת הכנסה לבן/בת הזוג. אם ההכנסה השנתית הממוצעת של בן/בת הזוג עולה על סף מסוים (בהתאם למספר הילדים), העובד מאבד את זכאותו. מגבלה זו מבטיחה מיקוד גבוה יותר של ההוצאה הממשלתית במשפחות נזקקות, ומהווה פשרה בין העיקרון האישי לעיקרון המשפחתי.

ד. תהליך הגשת הבקשה

התביעה למענק מוגשת אחת לשנה, עבור ההכנסה שהושגה בשנה הקודמת. ההגשה מתבצעת דרך רשות המיסים. רשות המיסים בודקת את הנתונים מול דיווחי המעסיקים ומול המוסד לביטוח לאומי, והתשלום מבוצע לרוב בארבע פעימות שנתיות.

השוואה גלובלית: מס הכנסה שלילי במדינות מפותחות

מענק עבודה הוא כלי מדיניות בינלאומי. השוואה בין המודל הישראלי למודלים במדינות מפותחות מדגישה את חשיבות עיצוב המדיניות בתוכניות סוציאליות.

1. ארצות הברית: Earned Income Tax Credit (EITC)

ה-EITC היא התוכנית הגדולה והמשפיעה בעולם. היא הוצגה ב-1975 והורחבה משמעותית מאז. היא משמשת ככלי עיקרי למאבק בעוני בקרב עובדים אמריקאים.

• בסיס החישוב: ה-EITC מבוסס על הכנסה משפחתית משולבת. כלומר, המדינה מחשבת יחד את הכנסת שני בני הזוג.
• היקף הזכאות: המענק פרוגרסיבי ומגדיל באופן משמעותי עם מספר הילדים. יש גם רמות זכאות נמוכות לעובדים ללא ילדים.
• השפעה כלכלית: מחקרים בארה"ב מראים שה-EITC עודד השתתפות בשוק העבודה בקרב אימהות יחידניות וצמצם עוני בקרב ילדים. עם זאת, המודל המשפחתי יצר לעיתים "קנס נישואין": נישואין הביאו לירידה או אובדן המענק המשפחתי, מה שפגע בתמריץ של הנשים הנשואות להשתלב או להישאר בעבודה. .

2. בריטניה: Working Tax Credit (WTC) ו-Universal Credit

בריטניה הפעילה תוכנית דומה ל-EITC, אך כיום היא משולבת במערכת רחבה יותר הנקראת Universal Credit (UC). המטרה הייתה לאחד את כל הקצבאות (דיור, עבודה, ילדים) למערכת אחת.

• היתרון: פישוט המערכת והפחתת הבלבול הציבורי.
• החיסרון: שיעור דילול יחיד החל על כלל הקצבאות עלול ליצור שיעור מס שולי אפקטיבי גבוה מאוד, מה שמחליש את התמריץ לעבוד בהיקף מלא.

3. היתרון הישראלי של הבסיס האישי

המודל הישראלי שומר על בסיס חישוב אישי ברובו. מבנה זה נחשב ליתרון משמעותי:

1. הפחתת "קנס הנישואין": ההתבססות על ההכנסה האישית הפחיתה את הסיכוי שבן זוג אחד יבטל את זכאותו של האחר. מחקרים בישראל הראו שהדבר תורם לעידוד תעסוקת נשים נשואות.
2. מיקוד מדויק: המודל הישראלי מאפשר למקד את ההטבה באדם העובד באופן ספציפי, ועל כן מחזק את הקשר בין מאמץ לעבודה לבין הכנסה פנויה.

השפעת המס השלילי על שוק העבודה הישראלי: מחקרים וראיות אמפיריות

בנק ישראל ומרכזי מחקר נוספים בחנו את השפעת מענק העבודה בישראל. הממצאים תומכים במידה רבה ביעילות המנגנון.

1. עידוד תעסוקה – ראיות חזקות

• הפחתת יציאה מעבודה: ראיות מראות שזכאות למענק עבודה קשורה לירידה מובהקת בהסתברות שאדם יעזוב את שוק העבודה. המענק משמש כ"רשת ביטחון" ומעודד עובדים עם שכר נמוך להישאר במשרותיהם.
• תמרוץ כניסה לעבודה: המענק מעודד עובדים חדשים להיכנס לשוק העבודה, במיוחד בקבוצות עם שיעורי תעסוקה נמוכים.
• התאמה אישית חיובית: המבנה האישי של המענק מיתן את ההשפעות השליליות על תעסוקת נשים נשואות שנמצאו במודלים משפחתיים בחו"ל.

2. צמצום עוני ופערים חברתיים

• הכנסה פנויה: מענק העבודה מעלה באופן ישיר את ההכנסה הפנויה של משקי הבית המשתכרים שכר נמוך. הוא מהווה תוספת משמעותית של אלפי שקלים בשנה למשפחות רבות.
• התמקדות באוכלוסיות יעד: המענק ממוקד באוכלוסיות עובדות בעלות פוטנציאל גבוה לעוני. זה מאפשר להן להתקיים בלי תלות מלאה בקצבאות שאינן מותנות בעבודה.

3. אתגרים ונקודות לשיפור

המענק מתמודד עם כמה אתגרים:

• שיעור מימוש נמוך: שיעור המימוש בישראל נע סביב 70%-80% מהזכאים. כספים רבים נשארים ברשות המיסים. הסיבות כוללות חוסר מודעות, מורכבות ההגשה וחשש מהתמודדות עם רשויות המס.
• מלכודת הדילול (Phase-out): שלב הדילול יוצר שיעור מס שולי אפקטיבי גבוה בטווח הכנסות בינוני-נמוך. זה עלול להפחית את התמריץ לעבוד מעבר לסף מסוים.
• מורכבות המנגנון: החישוב המדויק של המענק מורכב. הוא תלוי בנתונים אישיים, מספר הילדים, הכנסת בן/בת הזוג וחודשי העבודה. זה מקשה על הציבור להבין אותו באופן מלא.

השפעת המס השלילי על קבוצות אוכלוסייה ספציפיות בישראל

בחינת ההשפעה על קבוצות ספציפיות מראה עד כמה המענק הוא כלי ממוקד:

א. האוכלוסייה החרדית

המענק הוכח כבעל השפעה חיובית על תעסוקת הגברים החרדים. אוכלוסייה זו מאופיינת לעיתים קרובות בהשתתפות נמוכה בשוק העבודה הכללי ובשכר נמוך. המענק הגדיל את הכדאיות הכלכלית של יציאה לעבודה ותמך בהישארות בעבודה.

ב. המגזר הערבי

במגזר הערבי, המענק שימש ככלי חיוני לצמצום העוני. הוא הגיע לאוכלוסייה זו, המאופיינת בשיעורי עוני ושכר נמוך, ותרם להגדלת ההכנסה הפנויה. עם זאת, קיים אתגר של שיעור מימוש נמוך במגזר, בין היתר עקב חסמי שפה וצורך במאמצי הסברה ממוקדים.

ג. חד-הוריים

הורים יחידניים מקבלים טווח הכנסה רחב יותר לזכאות. המענק מכיר בנטל הכלכלי הגבוה הכרוך בפרנסת משפחה על ידי מפרנס יחיד. הגדלת טווח ההכנסה מבטיחה שהמענק יספק תמיכה גם כאשר ההורה מצליח להשתכר יותר, מה שמחזק את התמריץ לעבוד.

אתגרים, רפורמות עתידיות והצורך באוטומציה מלאה

הדיון סביב המס השלילי מתמקד בשיפור המערכת:

1. אוטומציה של התשלום

הפתרון היעיל ביותר לכשל המימוש הוא אוטומציה מלאה של התשלום. רשות המיסים מחזיקה ברוב נתוני ההכנסה והתעסוקה. אם המדינה תשלם את המענק באופן יזום לכל מי שזכאי, שיעור המימוש יטפס משמעותית. אוטומציה מלאה תבטיח שהכספים יגיעו ליעדם ותגדיל את אפקטיביות המדיניות. .

2. תשלום חודשי מול תשלום שנתי

כיום, המענק משולם בכמה פעימות לאחר שנת המס. יש קריאות לעבור למודל של תשלום חודשי דרך תלוש השכר. תשלום חודשי משפר את תזרים המזומנים של משק הבית ונותן משקל רב יותר לתמריץ העבודה באופן שוטף.

3. מס הכנסה שלילי כבסיס להכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI)

כלכלנים רואים במס השלילי שלב ביניים פרגמטי לקראת מודל UBI עתידי. המס השלילי הוא למעשה UBI ממוקד – הוא משולם רק למי שהכנסתו נמוכה ומתאפס בהדרגה. הרחבת סף הזכאות והגדלת סכום המענק יכולה להפוך אותו למנגנון יעיל יותר, אם כי זה דורש מימון תקציבי ניכר.

4. שינוי שיעורי הדילול

כדי להתמודד עם שיעור המס השולי הגבוה בשלב הדילול, ניתן לשקול הקטנת שיעור הדילול. דילול איטי יותר יפחית את שיעור המס השולי האפקטיבי וישפר את התמריץ לעבוד גם בהכנסות בינוניות-נמוכות, אך יגרום למענק להגיע גם לבעלי הכנסות גבוהות יותר.

סיכום ומסקנות: יעילותו של המס השלילי במבחן הזמן

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) הוא כלי מדיניות קריטי במאבק המודרני בעוני ואי-שוויון. הוא הוכיח את עצמו כיעיל, גמיש וממוקד. המנגנון הכלכלי שלו, המבוסס על תמרוץ עבודה דרך מערכת המס, יצר תמריץ חיובי ליציאה לעבודה והגדלת ההכנסה הפנויה של משקי הבית העובדים עם שכר נמוך.

המודל הישראלי, המשתמש בעיקרון ההכנסה האישית, הצליח למתן חלק מההשפעות השליליות שנצפו במודלים משפחתיים בינלאומיים. עם זאת, המערכת חייבת להתמודד עם אתגרי שיעור המימוש הנמוך והמורכבות הבירוקרטית. אוטומציה מלאה והנגשה הם המפתח להגברת יעילותו המרבית של המענק. רק כך, המענק יהפוך לכלי מדיניות מנצח שיכול לצמצם את העוני התעסוקתי בישראל באופן דרמטי.

גילוי נאות 

אזהרה והבהרה: אין במידע זה משום ייעוץ או תחליף לייעוץ מקצועי

מאמר זה נכתב למטרות מידע והעשרה בלבד. המידע הכלול בו אינו מהווה, ואין לראות בו, ייעוץ משפטי, חשבונאי, פיננסי או ייעוץ מס מכל סוג שהוא. חוקי המס והתנאים לזכאות למענק עבודה משתנים מעת לעת ונקבעים באופן פרטני על ידי רשות המיסים בישראל בהתאם לנתוניו האישיים של כל אדם.

על כן, לצורך קבלת החלטות בנוגע לזכאות, הגשת תביעה, חישוב סכומים מדויקים ותכנון מס, יש לפנות באופן בלעדי לגורמים מקצועיים מוסמכים (כגון רואי חשבון, יועצי מס או יועצים פיננסיים). המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות לכל פעולה או החלטה שתתקבל על בסיס המידע המופיע במאמר זה.

המידע המובא במאמר זה, ובפרט הנתונים הנוגעים לחישוב הזכאות למענק עבודה בישראל, מבוסס על נתונים והנחיות רשמיות של רשות המיסים בישראל וכן על ניתוחים כלכליים רשמיים. אנו מודים לאתר machshevon.co.il על תרומתו להנגשת ואיסוף מידע הנוגע לחישובי זכאות והחזרי מס בישראל.